מטעמי המגילה - פרק 1:
ברא-ש-י-ת, בר-י-אות, בית המקד-ש הוא הגוף של-י
קצת בסיס - התנ"ך- התוכנה- ואיך קוראים אותה בא-מ-ת
תנך ? מכיר ? זוכר ?! ברור שנתקלת בתנ"ך בחייך.
נראה שהספר הזה נמצא בכל מקום בעולם ועדיין הפך להיות רחוק כלכך ואפילו נדוש,
עד כי נשאלת השאלה:
מדוע כעת יהיה רלוונטי לקרוא אותו?
איך יכול להיות שיש לנו משהו לחדש עליו?
ומדוע דווקא פה טמון שורש העניין.
נתחיל מזה שכולנו יכולים להסכים שהספר הזה,
תופס מקום של כבוד בשלושת הדתות המונתאיסטיות הגדולות שאנחנו מכירים.
בנוסף, כולנו למדנו בשיעור היסטוריה כזה או אחר,
שהמדינה שבה אנו נמצאים, ניתנה לנו בזכות סמכות תנ"כית.
נראה שגם אם לא העמקנו בסוגיה הזו מעולם,
מישהו, או יותר נכון, הרבה אנשים, יחסו חשיבות לספר הזה,
והסכימו בניהם שהוא חשוב, אמיתי, אלוהי, ושיש סיבה לתת לו קרדיט.
אומנם לישראלי הממוצע היום, קשה למצוא את הקשר הישיר בינו לבין הספר
(בין אם בגלל שהוא מייחס אותו לדת, בין אם להיסטוריה,
בין אם הוא סתם לא חשב שהוא צריך להקדיש תשומת לב דווקא לספר הזה מתוך מיליוני הספרים הקיימים)
אך ככל שתמשיך בקריאת המדריך,
תיווכח עד כמה הוא רלוונטי ואקטואלי לכל אחד מאיתנו, ממש בזמן הזה.
המלחמה שאנו חווים עכשיו, מלחמת העולם השלישית, היא מלחמת תודעה.
כולנו חיילים דיגיטליים אנחנו מבינים, שהממסד, האליטות,
הקאבל, 666 הקוביה השחורה מאוד מתאמצים בתכנית 2030 (אג'נדה 2021)
לשלוט בעין השלישית של כולנו עם הנרטיב.
הטלוויזיה - Tell a Vision, שבה אנחנו נחשפים לתוכניות (Programs),
האינטרנט (ובפרט מנוע החיפוש GOOGLE - גוג-אל),
מערכת החינוך, ההשכלה, הבריאות, המשפט, אכיפת החוק,
NASA, המוסד, הCIA,
כולן, נועדו לתכנת את המח שלנו. להתערב בתוכנה. לשלוט בה.
נראה שמי שכרגע שולט בעולם,
או לפחות ממש מתאמץ לגרום לנו לחשוב שהוא שולט בעולם,
משקיע את כל האנרגיה בהנדסת תודעה.
סביב מה הנדסת התודעה הזו סובבת?
סביב תודעת פחד, עוני, ניבוי אינסופי של קטסטרופות קרבות
טרור (שזה פשוט התרגום של אימה - terror),
שנועד להשאיר את כולנו מנותקים מהמקור,
מבעל הבית. להשאיר אותנו תלויים בגורמים חיצוניים.
הוא גורם לנו לעבוד בעלים אחרים, אלוהים אחרים.
למה?
כי ברגע שנהיה מודעים לתוכנה המקורית, האלוהית,
זו שמתקיימת מאליה ואינה ניתנת לשינוי, חוק הטבע,
זו שמוטבע בmother bord, בלוח האם של המח שלנו -
המשחק נגמר.
המטריקס נגמר.
היכולת של מעטים לשלוט ברבים, מתמוססת.
זה בדיוק מה שהם מפחדים ממנו.
עכשיו נשאלת השאלה המובנת מאליה?
איך יכול להיות שהתנ"ך הוא התשובה?
ואם הוא התשובה - איך אף אחד לא עלה על זה עד עכשיו?
ויותר מזה, למה השאירו אותו בידיים שלנו, פיזרו אותו בכל בית מלון בעולם המערבי,
ולא העלימו אותו מעל פני האדמה?
התשובה פשוטה - יהוה אל-הים הוא זה שזמם את המזימות.
אף אדם, אף כח, אפילו גוג בעצמו לא יכל לשנות את הסיפור.
וככה הוא נכתב.
פשוט.
יותר מזה, זו המציאות.
השאלה היא לא למה..
אלא, האם אנחנו מסוגלים היום, לחזור לבעל הבית
ולהבין שרק אם נתייחס למה שקיים, מתקיים מאליו,
בפשטות, לנגד עינינו,
ולא למה שסיפרו לנו,
נוכל לקבל תשובה.
ואם כבר תוהים, ניכר שהטקטיקה של הקאבל באמת מאוד מוצלחת..
השאירו לנו את הספר מול הפרצוף, בדיוק כדי שנזלזל בכוחו ברגע האמת.
אבל כמו שאומרים, אין דבר חזק יותר מרעיון שהגיע זמנו
וככה הסיפור נכתב..
התנ"ך הוא לא סיפור היסטורי.
הוא חיבור כל הזמנים.
יהוה הוא עבר הווה ועתיד. הוא הוויה.
הוא האחד. יחד. הוא התודעה שאינה כפופה לזמן או למקום.
ככל שתתקדמו בקריאת המדריך,
תיווכחו שהתנ"ך מלכד בין תפיסת הזמן הלינארית,
האנושית, שאנחנו מכירים,
לבין המדיטציה, ההבנה שהכל מתקיים במקביל,
במאונך, באותה העת, בכל הגופים.
יהוה אכן, קצת פסיכי. הסיפור הזה מערער את כל מה שידענו,
מטלטל, מרעיד, מבקע את השבר
ורק אז, נותן לנו בר-י-אות, מלכות דוד, גאולה,
התרת כל הספקות.
הוא הביא אותנו עד הלום, ה-לום
(המקל, שהוא גם המוט שמשה אותנו מתוך המציאות הנוכחית וגם ההקלה),
לנקודת הקצה, כדי לנתק את כל מוסרותינו,
ולהחזיר אותנו הביתה, אליו, אלינו.
הוא השאיר לעצמו בדיוק את הקלף שסביבו מטלטלים את החיים של כולנו -
הבריאות.
וחזר להזכיר לנו, שהכל, תמיד, היה בידיים שלו,
כי הוא מושל המשלים, והוא ראשון ראשון ואחרון אחרון.
הוא נתן לנו את המחלות והוא נותן לנו את הבריאות.
הוא ברא, הוא כתב, הוא יצר את כל האותות, את כל האותיות.
והוא הבטיח לנו שנקבל בבוא העת, ברית עם המילה.
זו העת.
זו נקודת הקצה.
עכשיו, אפשר להבין את הלכידות של האותות, האותיות והמציאות.
והלכידות הזו, היא זו שלא מאפשרת יותר את קיומו של גוג,
את קיומן של ממשלות, את קיומם של רבנים,
ואת קיומו של כל מנגנון שליטה שמנרמל דירוג והיררכיה.
נתחיל בתורת משה א-מ-ת ונבואתו נתן
משה- למשות את התורה, שהיא התור- היונה.
כמו זוג יונים- אהבה.
ואהבת את יהוה אל-וה-י-ך, שהוא היחד שאתה.
יוד היי וו היי, זכר נקבה, איש ואישה ברא אותם.
א-מ-ת האותיות עלייך ולא תישא אות-ו צעד אחד לשווא עליך.
התורה היא עליך, היונים הם איברי הרבייה שלך.
אתם תוהים כעת ועדיין קצת מופתעים לטובה,
מפני שמעולם לא גילו לנו את יסודות תורת משה א-מ-ת ונבואתו.
קח לדוגמה את "והיו לטוטפות בין עיניך":
הכוונה היא ממש לטיפה בין עינייך, בבת עינך, המטפטפת אל 7 השבתות שלך,
הן הצ'אקרות שלך, הן בסיסי האנרגיה שמהן נברא כל העולם כולו,
שקיים בתוכך.
בואו נתחיל מב-ראשית
רק אחרי שברא את כל העולם, אלהים מגיע לבריאת האדם:
ראה אלהים כי טוב ואמר לשמיים ולארץ ולכל מה שברא,
בואו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, איש ואישה, זכר נקבה ברא אותם.
כל אחד מאיתנו הוא כל העולם, הוא זכר ונקבה.
תורת משה אמת ונבואתו נתן,
לפני שאתם נכנסים לבהלה כשאתם שומעים את המילה תורה,
בטח כשאתם שומעים את המילה א-מ-ת -
חשבתם שדתיים מבינים יותר מכם או לפחות נתתם להם להרגיש ככה.
אז לפני הכול וקודם כל תורת הא-מ-ת נמצאת עלינו, על בשרנו,
זאת אומרת ישרים אל לתוך, לעבר (העברית)
לתור עם היונה, עם היונים החשמלים של הודיה ל7 הצ'אקרות,
שבע השבתות, הסוד, חמשים, שהוסתר מעיני כולנו אלפי שנים
וכעת ניתן ללמוד את מה שגם הדתיים לא רק שהם אינם יודעים.
הם אפילו מתפללים ממש נגד אותה אמת ולהם סיפרו סיפור הפוך,
שהוא שוד ושבר ההיסטוריה היהודית הבבלית.
666, ש"ס, 6 סדרי עולם חדשים.
בואו כנסו אל הגן עדן של המידע הכי מרתק, הכי מעניין, הכי מרגש שאי פעם חוויתם מלימודים.
זה נקרא "לימודי יהוה הם לומדים, האור המופלא,
רום מעלה אור היוד יוקד-ים הלוא המה י-ורוך ומור-יך בר יוחאי (בר-בן החיים, הזכאי לחי-ים)"
* כמו שאתם שמים לב, אנחנו שמים מקפים בין האותיות -
היא השיטה להבין את תורת האמת האות הכתובה עליך על בשרך לעולם.
הקריאה הזו מקריאה את התנך
ומעולם לא מפרשת אותה, הפרושים, המפרשים, 70 הזקנים מבבל.
הפירוש הוא תוספת, שתפסה אותנו בתפישה שגויה, פאגנית.
ולא תוסיפו אות, לא תגרעו ממנה.
א- 1 - אלף - 1000 ראשון ראש אחד יחד 10 שלם 0+1 ,
111 - 3 אלף לומד פה שפה.
ב- 2 - בית- מחסה סכך סוכת שלו מ י ך 2 זוג זיווג אהבה בת-י - 10, הביתה פנימה תוך
ג- 3 - גימל - 3 שלוש, גומל , לב לומד , סוחב
ד - 4 - דלת- 4 ארבע רבוע אהבה כניסה (סגירה?!) דלת אמותינו ארבע קירות בית
ה- 5 -היי- נקבה ה י י 5 היסודות עם פעמיים י השלם 25 7 קריאה להוויה שלום
ו - 6 -וו- זכר מתלה פליאה 6 6 12 3 משלים ל7
ז - 7 - זין- 7 10 נכון 13 4 זן מפרנס זן איזון מרכז,7 שבתות, הסוד, 7 צ'אקרות, שובע ש-בת
ח - 8 - חת- 8, אינסוף, 26, הוויה.
ט - 9 - טת-טט-9 תוף 13 4 אהבה ניטרלי מטטא מנקה, צדיק, ר-טט, תדר
י -10 -1 יוד- זכר 10 + 6 וו +4 אהבה 20 זוג עשר הספירות
כ - 20 - 2 - כף- כף יד, האיזון של הלב (40=20+20 - מם)
ל - 30 - 3 - למד- לומד 3
מ -40 - 4 - מם- הלב האמ-צע
נ -50 - 5 - נון- נכון המכוון
ס -60 - 6 - סמך- הסמכה סמכות סומך
ע -70 - 7 -עין- ריאות 70 אין עיון עוני
פ - 80 - 8 - פה- כאן נוכחות דיבור 85 13 4 אהבה
צ - 90 - 9 -צדיק-הרופא הגדול השורש הבסיס היהודי הסוד 90 9 כל קצוות תבל ניטרלי
ק- 100 -1 - קוף- היקף הקפה סיבוב שלם , זקוף ישר אנכי לזקוף לזכות
ר- 200 - 2 - ריש- ראש ראשון כתר התחלה
ש - 300 - שין-שינויים , שיניים , לסתות , לשנות לשוב ולישנות
ת - 400 - תף- סוף, עור, ציפורניים, קצה המעטפת
אהוי- 22 4 מאזנים עזרים 1,5,6,10
בראשית ברא אלהים את ...
"ב-ראשית ברא אל-הים א-ת השמ-ים וא-ת הא-רץ..."
ב-ראשית - בראש, בהתחלה,
ברא אל-הים א-ת - את עצמו, את כל האותיות מא' עד ת'
(נחזור לזה מאוחר יותר ביחזקאל 2: "ואשמע את מדבר אלי",
מראה שמדובר בהתחלה החדשה המובטחת, עם המקור הראשון, מעשה בראשית הוא)
השמ-ים - "והיה כעץ שתול על פלגי המים"
אנחנו ליטרלי גידול מים מגפנו ומטה, כמו צמח.
והיה מבדיל בין מים למים, לאורך ימים, כבד את ימך.
יש מים שאנו רואים, שהם על פני היבשה, ויש ימים שאינם נראים אך הם מים רבים.
אנו הולכים בתוך מים, שאינם נראים בזוג העיניים שלנו,
אלא בעין המרכזית - היא העין השלישית (הראשונה), היא הטיפה בין עינייך.
ואת הא-רץ שזה הרצון. בכפולות אלפ-ים, באפסים.
כל מה שתיתן ותאכל בך, עלייך, על האל-הים שאתה - אל-הים יכפיל לך בעשרות אלפים
("עשר אעשרנו לך" חלום יעקוב ).
..."והא-רץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום"
הרצון היה בתהייה ובבהייה.
וחושך שורר, תחושה של רוגע מדומה, של שקט,
למרות הבלאגן ההומה מבפנים, כאילו מתבונן, צופה מהצד.
בדיוק כמו היום: אנשים תוהים ובוהים, ישנים ולא רוצים להתעורר...
ואז,
"ויאמר אלוהים ויהי אור"
אחרי התרדמה, אחרי השינה,
אלהים שופך אור על כל מה שעשה,
ומאיר את האותות, את האותיות, את השפה.
הוא מחזיר אותנו אל יוד (י') החכמה הקדומה, חכמת העשר, המכפלות שלנו.
בהויה יחד -יהוה א-מ-ת נתן .
בסוף סיפור הבריאה, ואחרי אדם וחווה בבראשית ג' כתוב:
כד "וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן
אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ "
כבר באותה התחלה, מקדם לגן עדן, אל-הים שמר עם המלאכים ועם החרב המתהפכת,
את הביטחון שלו ליקיצת בני ישראל באחרית הימים.
את מזימת המזימות, היא עצת יהוה, היא תקום.
כמובן, מדובר על כל העולם. הלוא, יודוך עמים כולם, כי העולם כולו שייך לאל-הים, "ונתברכו בך כל העמים".
אין דבר כזה גזע, יש רק גזע אנושי.
יהדות היא הודיה ליוד ל-י' -לחכמת העשר, החכמה הקדומה.10=3+7.
אור לגויים זוכרים?
עמך עמי, אלהיך אלוהי. זוכרים?
144.000 הבשורה - "כי ביד אפרים ושבטי ישראל וחבריו נתתי עליהם את עץ יהודה ועץ יוסף, והיו לעץ אחד בידי ", קבלו השלם, כי השלם תמיד יהיה גדול מסך חלקיו.
זוהי גושמתה של נבואת העצמות היבשות
יחזקאל בן בוז'י הכהן.
זוהי השפה הברורה, הברית עם המילה, שמאפשרת לנו היום, לקבל את המידע ולהבין מה אלהים כתב לנו, מההתחלה, מבראשית
הדבר הראשון שאלהים ברא הוא א-ת - את עצמו.
את כל האותיות. מא עד ת.
אנחנו חיים במציאות שמבוססת על תקשורת מילולית.
גם בין אנשים וגם של האדם עם עצמו (מחשבות).
האותיות, האותות, שמתקמיים מאז ומתמיד
וגם לתחושתינו נוצרים לנגד עיננו, או אוזנינו,
כל הזמן.
הם החיבור.
כל המחשבות שעוברות בראשנו,
כל השיחות שמתנהלות בנינו,
כל מילה שאנו קוראים,
כולן נבראו כבר, ולא היו יכולות להתקיים ללא בורא.
אנחנו יודעים שאנחנו נולדים עם יכולת ללמוד שפה.
היא טבועה בנו, ובנויה כרשת שלמה, שלא ניתן לפרק או להבין ללא השלם שהיא.
(אף אחד מאיתנו לא יכול לתפוש את המשמעות של א' בלי לדעת שיש גם את כל שאר האותיות.)
מצד שני, כולנו מבינים את השפה, ומפיקים אותה בפינו,
אבל אף אחד מאיתנו הוא לא היוצר השלה.
אף אחד מאיתנו לא היה יודע להפיק איזשהו סאונד/ התנהגות,
אם היכולת להפיק אותו לא הייתה טבועה בו מראש.
היכולת הזו, שטבועה בד.נ.אי שלנו היא אדנ-י.
היא ניתנה לנו מאל-הים.
העברית, היא המעבר, היא הדרך לחבר את החלקים
הדרך לעבור בתעלת הלידה שבה אנחנו נמצאים עכשיו
בצוואר הבקבוק אליו אנחנו נדחסים עכשיו,
כדי לקבל את השינוי שאנחנו מייחלים לו, ומרגישים את נוכחותו.
המשיח, שהדתיים מייחלים להגעתו, הוא מ-שיח - מם-שיח - מרכז השיחה, הלב.
ישוע שאותו אנחנו שלחנו רומאים לצלוב כדי לטשטש ולמחוק את הישועה העתידית ,י-שועה צור ישעינו הושע את עמיך
שמר על ישועתנו.
והברית החדשה, היא אגרת, ששמרה על הברית החדשה, הברית עם המילה,
שהובטחה לכולנו בתנ"ך.
אפילו לפני שקראתם, תוכלו להסכים שאתם מכירים היטב את התחושה:
אתם מרגישים משהו, איזשהו חיבור, אינטואיציה על מה שקורה לכם בחיים,
ודווקא בתחום הזה, כולנו נעדרים איזשהי יכולת שיחה.
נדמה שאנחנו סותרים את עצמינו בכל פעם שאנחנו מנסים "להתעלות"
על השיח המפלג שמוכתב על ידי ערוצי התקשורת (באשר הם).
זו בדיוק המתנה שאנחנו מקבלים עכשיו.
השפה הברורה.(צפניה ג)
זו שאינה תלויה בהנחות קודמות, אלא בפידבק מיידי.
החזרה להכרה במקור, מאפשרת את השיח שכולנו מייחלים לו.
השיח שמאפשר בריא-אות.
אותה שפה, אותה לכידות, אותו החיבור, הוא גם המפתח
להבנה של שיטת הריפוי שנשלחה עבורנו לימים אלה -
קבלו השלם - כי השלם תמיד גדול מסך חלקיו.
היא הרפואה שאנחנו מעבירים.
היא היכולת של כל אחד מאיתנו לקרוא בעצמו את האותות הברורים שהגוף שלו משדר לו.
היא ההבנה שמחלה היא מלח, היא המחילה והיכולת לקרוא אותה,
היא זו שמאפשרת החלמה.
אותן אותיות, אותו הדבר, חיבור שאינו ניתן להפרדה.
כי נבראנו כולנו בצלמנו כדמותנו, בצלם אל-הים, בצלם העולם כולו.
במקום להתעסק בהבדלים, אנחנו מתעסקים בחיבורים.
בהבנה שאל-הים הוא אחד.
אל-הים - אל - תנועה אינסופית, ה-י-ם, ה - י' - יוד - המלח (מחלה והחלמה),
י' זה עשר- חכמה קדומה, חכמת עשרת הספירות שעליך.
אל-הים הוא בר-י-אות. בר, בן יוד חכמה קדומה באותו.
שמחובר למקור.
לחכמת הקדומה.
שהשבת שלו, שבע הצ'אקרות, פתוחות, מונעות, 144.
שמחזק את הציצית שלו (ציצית זה גם לבנים וגם לבנות),
מחבר את האלכסונים - מצליב - ימין ושמאל, שמים וארץ.
החזרה לתנ"ך, לקריאה בתוכנה המקורית,
מתוך חיבור להבנה העמוקה של מהותה.
היא המעבר המהיר לבר-י-אות המובטחת.
אל-הים ידע שנהיה במצב הזה. הוא כתב את המצב הזה.
הוא שלח נס.
נס, מלשון ניסיון.
זו ההזדמנות שלנו לחוות ניסים, באמת.
על גופנו.
לשבור אגנים- לשבור את האגו. לגלות מהי יהדות - הודיה ליוד.
העובדה שהתעוררנו, למרות הנדסת התודעה הכבדה שנולדנו לתוכה,
היא נס.
זו האמת על י-ש-ר-אל
החכמה הקדומה שלנו תמיד נכחה שם, בשינון, הראשוני.
זה הזמן שלה להיחשף. לגאות.
להתגאות בה. לספר עליה.
כדי לקרוא את התנ"ך צריך להיות גאון- לתת לא-מ-ת לגאות מתוכך.
תורת א-מ-ת נתן עליך.
לכל אחד מאיתנו ניתן ד.נ.א, שנכתב לו. הוא זה שמנהל אותנו,
אדנ-י, אדון החכמה הקדומה של כל אחד.
זו הדרך לצאת מההסתרה, מההשתקה.
מהגילולין, מגוג, ראש משך ותובל.
חטא זה להחטיא. יהוה הוא מדוייק,
והוא כתב עבור כל אחד מאיתנו, עבור כל קורא- מילים ואותות מדויקים.
על בשרנו, על גופנו, זו הבשורה.
ירמיהו לא
כח בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם לֹֽא־יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃
כט כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בַּֽעֲוֺנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל־הָֽאָדָ֛ם הָֽאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ {ס}
ל הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה וְכָֽרַתִּ֗י אֶת־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל
וְאֶת־בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה בְּרִ֥ית חֲדָשָֽׁה׃
לא לֹ֣א כַבְּרִ֗ית אֲשֶׁ֤ר כָּרַ֨תִּי֙ אֶת־אֲבוֹתָ֔ם בְּיוֹם֙ הֶֽחֱזִיקִ֣י בְיָדָ֔ם לְהֽוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה הֵפֵ֣רוּ אֶת־בְּרִיתִ֗י וְאָֽנֹכִ֛י בָּעַ֥לְתִּי בָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃
לב כִּ֣י זֹ֣את הַבְּרִ֡ית אֲשֶׁ֣ר אֶכְרֹת֩ אֶת־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל אַֽחֲרֵ֨י הַיָּמִ֤ים הָהֵם֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה נָתַ֤תִּי אֶת־תּֽוֹרָתִי֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְעַל־לִבָּ֖ם אֶכְתְּבֶ֑נָּה
וְהָיִ֤יתִי לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
עד עכשיו, קיבלתם רקע ראשוני על תורת הא-מ-ת.
עכשיו, בואו לשמוע את הצד השני של המטבע,
לגלות מהו השקר שעליו עמלו, על הונאה הגדולה בתולדות האנושות.
שקר שהשתמש בהכפלות האלוהיות, תרבית, רבנים, נשך,
כך יצרו כפולות של שקרים, ונרטיב מגולל בגילולין במשך 2500 שנים.
בואו לגלות כיצד כולנו גוללנו וחוללנו בבצק הגילולין.
מאז ש70 זקני ישראל הבוגדים, ביחזקאל ח',
עקרו את מגן הדוד מתוך פרח החיים,
בבית המקד-ש,
ואמרו שיהוה עזב את הארץ,
המה ואבותם גויים מורדים פושעים, עד עצם היום הזה.
"יב וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ
אִ֖ישׁ בְּחַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑וֹ כִּ֣י אֹֽמְרִ֗ים אֵ֤ין יְהוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔נוּ עָזַ֥ב יְהוָ֖ה אֶת־הָאָֽרֶץ׃".(יחזקאל ח')
מאז, ועד היום, הכהנים (שהיו אמורים להיות כנים, תמימים עם אלוהים),
כהניה חמסו תורתי ורימו את הלוים (המלוים),
היתה תרומיה מתרומת הא-רץ, קודש היא ליהוה.(יחזקאל מ"ח)
בבת עינינו שאבדה לבונים שמאסו בה והיתה לראש פינה (ראש הפירמידה)
המציאות כיום
אנחנו כולנו נמצאים בעיצומו של אירוע בקנה מידה עולמי.
אין אדם, שהחיים שלו לא הושפעו במידה כזו או אחרת מהמופע האדיר שמתנהל לנגד עיננו.
לא משנה מאיזה צד אנחנו מסתכלים עליו, בואו נסכים שבמקרה הזה - הגודל – כן קובע.
כולנו מרגישים את העוצמה.
למה אנחנו מבולבלים בשלב הזה? בגלל שאנחנו נמצאים בבבל, או יותר מדויק..
בגלל שאנחנו עסוקים בצדדים, בהפרדות, באיזה צד אני? מי באיזה צד? מי עובד בשביל מי?
למי אמורה להיות תשובה? נראה שיש המון הסברים, סיפורים, גישות, דעות.. האם השאלה היא מי צודק?
או שיש שאלה יותר טובה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו? למה נראה שכל מי שסביבנו שואל את השאלות הלא נכונות?
מה זה לאום?מאיפה הגיע המילה הזו? מזה לאום יהודי? (אילומנטי)
ומה ההבדל והאם יש הבדל/הפרדה, בינו לבין דת יהודית?
האם יהדות היא דת מפורשת? או משימה מקורית, התוכן, תוכנה, תנ"ך?!
ואיך זה שהובטח שריר ברור ונהיר מאלוה יעקוב,"ונתברכו בך כל העמים",
ועדיין יש כזו הפרדה?
למה התכוון המשורר המושל הסופר בתנ"ך? ולמה התכוונו המפרשים
{הפורשים שפרשו והפרישו אותנו על ידי פריסה לפרוסות סלמי, בלאום, הדת והמדינה.
הסוסים הטרויינים שהוליכו את כל העולם שולל }.
תהיתם מדוע המנון מדינת ישראל נשמע כמו שיר אבל?
מה הסיבה שאנחנו עומדים בדום בנימה מתנצלת? מי בלבל? מי הם הבבלים?
70 זקני ישראל. מהי כוונת המשורר הרץ נפתלי השיכור , והאם הוא כתב ברוחו?
או שכתב, העתיק וגנב את התנ"ך המקורי?
- יחזקאל 48 הצהרת העצמאות היהודית המקורית.
זו שעדין בבעלותם, בה הם שוכרים.
בואו תכירו למה כיוון המשורר :
עוד לא אבדה תקוותינו - היא אבדה מזמן.
מה זה תקווה? איפה אל-הים?
למה אמורים לקוות אם אל-הים מנהל הכל?
כל עוד בלבב פנימה - כל דעו בבבל פנימה, הבלבול, שזו הייתה כל מטרת חוכמת בבל.
נפש יהודי הומיה - הנפש היהודית הומה, גועשת - משתיקים אותך,
גורמים לך לפעפע בפנים, המיכל שלך מתעקם,
המלחים לוחצים על הצנרת, עושים לך סתימות בדוד החשמלי..
אבל, לקחו ממך את חכמת היוד, אז אתה לא מבין מה המלח בא לסמן לך.
אז אתה שותק, ששש, ש"ס, 666.
ההמנון נועד להמם אותך, להשאיר אותך המום, עמום, בהלם.
ולפאתי מזרח קדימה - למה לעזאזל מסתכלים למזרח?
אלהים הוא אל-הים.
אנחנו הולכים אל הים, אל סוד הים 49 -50, 7 השבתות,
סודות הרפואה, הבר-י-אות.
עין לציון צופיה - ללוציפר צופיה, זאת העין, זאת שעל הדולר, אתם כבר מכירים אותה..
לא צריך להרחיב..
אותה בבת עינך שהוסתרה ממך היאחנו מקווים?
למה אנחנו אמורים להישאר בתקווה הזו, אם כבר קיבלנו את הארץ המובטחת לנו?
ביחזקאל 37 כתוב,
יא ,וַיֹּאמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָֽעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה
הִנֵּ֣ה אֹֽמְרִ֗ים יָֽבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָֽבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃
דווקא זה מתאר יותר במדוייק את מצבם של הסובבים אתכם בשלב זה, לא?!
התקווה בת שנות 2,000 - כן כן, אותו סיבוב כבר 2,500 שנה - מאז שנת 666,
70 "חכמינו זכרונם לברכה" הם אלה שאנחנו מהללים פה-
בזמן שהם יכלו לקיים דבר על אדני.
הם עקרו את סמל הקנאה המקנה המקורי בקודש הקודשים,
השאירו לנו רק את צלמי הזכר - המגן דוד, עקור מפרח החיים שמקיים אותו..
זה כתוב ביחזקאל 8, זה אחלה סיפור, אתם יכולים לפתוח עכשיו, סתם לכיף (:
להיות עם חופשי בארצנו -חופשי ממה? אתם חופשיים היום?
אנחנו גם קיבלנו עצמאות וגם מייחלים לה?!
כמה סתירות.. ראש בקיר..
ארץ ציון וירושלים - ארץ שטנית של לוציפר וירושלים שכל כך היללנו -
אל-הים בכבודו ובעצמו הוריד לה את הי' - ירושלם -
מה שלא באות - ביוד - בחכמת העשר (שלא נמצאת בירושלם) לא יהיה.
הוא מתיך אותה לאדמה אוטוטו.. וקורא לה זונה.
תראו, ככה מתחיל יחזקאל טז:
א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֖ם אֶת־תּֽוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃
ג וְאָֽמַרְתָּ֞ כֹּֽה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מְכֹֽרֹתַ֨יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָֽאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית׃
ד וּמֽוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹֽא־כָרַּ֣ת שָׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהָמְלֵ֨חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהָחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃
כמה סיפורי קדושה סיפרנו לנו על העיר הזו, אבל מוזר שבתנ"ך דווקא כתוב הפוך..
המלח אגב (תזכרו להמשך), הוא שורש כל המחלות וההחלמה,
אנחנו לומדים את המלח, את הים, את היוד ,
ירושלם לא הומלחה, לא היה בה יוד,
היא לא החכמה הקדומה ..
וואלה?? וואלה
כל מה שאתה חווה ברגע זה, הוא תולדה של האמונה שלך,
של דפוסי המחשבה שעליהם התאמנת, לאורך דורות (ליתר דיוק 2500 שנה),
או לפחות מהיום שאתה זוכר את עצמך.
בנקודת הזמן הזו, גם מי שכבר איבד כל אמון בספקי המידע החיצוניים,
נותר כלוא במלכוד מסוים..
נראה, שמישהו/ משהו עדין מחזיק את כולנו בביצים – ליטרלי.
אנחנו עדין מרגישים תלויים בכוח חיצוני/ בן אדם/ ישות/ משהו..
כל התלות הזו נובעת מהקיר ששמנו ביננו לבין עצמינו.
או ליתר דיוק ביננו לבין האלהים שאנחנו, שקיבלנו, הוא קיומנו,
בית המקד-ש הוא גופנו.
הקיר שבו אנחנו נתקעים חזיתית בכל פעם שאנחנו מעיזים לדמיין עצמאות מוחלטת.
או תוהים לגבי מהי עצמאות בכלל?
ממה אנחנו רוצים להשתחרר? מה כובל אותנו?
אמרו לנו שכבר קיבלנו עצמאות.. קיבלנו מדינה.
האם הדבר הזה בכלל עונה להגדרה של עצמאות?
יום העצמאות? אתה צריך יום כדי להרגיש עצמאי?
או אולי צריך יום כדי שלא תעיז להגיד או לחשוב שעדין אין שום קשר בינך לבין העצמאות המיוחלת?
המון מנגנוני סתימת פיות גרמו לנו להתעלם במשך שנים
מסתירות חוזרות ונשנות בסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו על מה שאנחנו,
על מי שאנחנו ועל מה שקורה כאן.
בואו נעשה סדר. סדר אמיתי. בבית. מבפנים.
במקור. סדר מלכות דוד המקורי האמיתי.
בואו נבין מי בעל הבית. ואיך חוזרים. מוצאים/ מגלים/ את הסמכות הפנימית האחת שהוגה תמיד בשלם.
כי השלם תמיד יהיה גדול מסך חלקיו.
"אכול את המגילה הזאת ותהי בפי כדבש למתוק"
"כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך"
כל מי שמעוניין לתרום להפצת הבשורה, את מטעמי המגילה,
בכדי להגיע במהירות לכל נשמה המבקשת חירות, יהדות וא-ת יהוה א-מ-ת.
מייל- 144kablu@walla.com
התחייה 37 רעננה
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר