קחו לדוגמא את ההמנון המזעזע של מדינת הציונים 

למה כיוון המשורר השיכור העבד הסמרטוט של העין לוציפריה צפרא טוב בוט צופיה  העין האדומה העצומה 70 הזקנים מהבלי בבל הזחלים חז"ל=8+7+3=18=9/2=9/11=666 66-5

כל עוד בלבב פנימה - כל דעו בבבל פנימה, הבלבול, שזו הייתה כל מטרת חוכמת בבל בייבל ביי בעל BALL.

נפש יהודי הומיה - הנפש היהודית הומה, גועשת - משתיקים אותך,

גורמים לך לפעפע בפנים, המיכל שלך מתעקם,

המלחים לוחצים על הצנרת, עושים לך סתימות בדוד החשמלי..

אבל, לקחו ממך את חכמת היוד, אז אתה לא מבין מה המלח בא לסמן לך.

אז אתה שותק, ששש, ש"ס, 666.

ההמנון נועד להמם אותך, להשאיר אותך המום, עמום, בהלם. 

ולפאתי מזרח קדימה - למה לעזאזל מסתכלים למזרח?

אלהים הוא אל-הים. 

אנחנו הולכים אל הים, אל סוד הים 49 -50, 7 השבתות,

סודות הרפואה, הבר-י-אות.

עין לציון צופיה - ללוציפר צופיה, זאת העין, זאת שעל הדולר, אתם כבר מכירים אותה..

לא צריך להרחיב..

אותה בבת עינך שהוסתרה ממך היא זו שעדין בבעלותם, בה הם שוכרים.

עוד לא אבדה תקוותינו - היא אבדה מזמן. 

מה זה תקווה? איפה אל-הים?

למה אמורים לקוות אם אל-הים מנהל הכל? למה אנחנו מקווים?

למה אנחנו אמורים להישאר בתקווה הזו, אם כבר קיבלנו את הארץ המובטחת לנו?

ביחזקאל 37 כתוב,

יא ,וַיֹּאמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָֽעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹֽמְרִ֗ים יָֽבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָֽבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃

דווקא זה מתאר יותר במדוייק את מצבם של הסובבים אתכם בשלב זה, לא?!

התקווה בת שנות 2,000 - כן כן, אותו סיבוב כבר 2,500 שנה - מאז שנת 666,

70 "חכמינו זכרונם לברכה" הם אלה שאנחנו מהללים פה-

בזמן שהם יחלו לקיים דבר על אדני.

הם עקרו את סמל הקנאה המקנה המקורי בקודש הקודשים,

השאירו לנו רק את צלמי הזכר - המגן דוד, עקור מפרח החיים שמקיים אותו..

זה כתוב ביחזקאל 8, זה אחלה סיפור, אתם יכולים לפתוח עכשיו, סתם לכיף (:

להיות עם חופשי בארצנו -חופשי ממה? אתם חופשיים היום? אנחנו גם קיבלנו עצמאות וגם מייחלים לה?!

כמה סתירות.. ראש בקיר..

ארץ ציון וירושלים - ארץ שטנית של לוציפר וירושלים שכל כך היללנו - אל-הים בכבודו ובעצמו הוריד לה את הי' - ירושלם - מה שלא באות - ביוד - בחכמת העשר (שלא נמצאת בירושלם) לא יהיה.

הוא מתיך אותה לאדמה אוטוטו.. וקורא לה זונה. תראו:

ככה מתחיל יחזקאל טז - א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם הוֹדַ֥ע אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֖ם אֶת־תּֽוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃ ג וְאָֽמַרְתָּ֞ כֹּֽה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מְכֹֽרֹתַ֨יִךְ֙ וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ מֵאֶ֖רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֑י אָבִ֥יךְ הָֽאֱמֹרִ֖י וְאִמֵּ֥ךְ חִתִּֽית׃ ד וּמֽוֹלְדוֹתַ֗יִךְ בְּי֨וֹם הוּלֶּ֤דֶת אוֹתָךְ֙ לֹֽא־כָרַּ֣ת שָׁרֵּ֔ךְ וּבְמַ֥יִם לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ לְמִשְׁעִ֑י וְהָמְלֵ֨חַ֙ לֹ֣א הֻמְלַ֔חַתְּ וְהָחְתֵּ֖ל לֹ֥א חֻתָּֽלְתְּ׃

כמה סיפורי קדושה סיפרנו לנו על העיר הזו, אבל מוזר שבתנ"ך דווקא כתוב הפוך.. המלח אגב (תזכרו להמשך), הוא שורש כל המחלות וההחלמה, אנחנו לומדים את המלח, את הים, את היוד , ירושלם לא הומלחה, לא היה בה יוד, היא לא החכמה הקדומה .. וואלה?? וואלה.